כאשר אני מדברת עם הורים על ביסוס הרגלים נכונים אצל התינוק, הנטייה היא לחשוב שהכוונה בהכרח היא להרגלי השינה או האכילה שלו, אבל בעצם ביסוס הרגלים זה הרבה מעבר לכך.
והנה כמה דוגמאות –
הענות לבכי – התינוק שלנו לא יודע עדיין לבטא את עצמו במילים, והבכי הוא הדרך שלו להפעיל אותנו, לבקש עזרה, להתריע על מצוקה כלשהי או לייצר תקשורת. כאשר אנחנו נענים לבכי אנחנו בעצם משדרים לתינוק ביטחון בעולם, מוגנות, ומבססים הקשרות בטוחה בינינו לבינו.
תקשורת ושפה – אמנם תיקח בערך שנה עד שהתינוק יתחיל לאמר מילים ראשונות, אבל הבסיס לכך מתחיל כבר מהלידה, לכן, חשוב לדבר אל התינוק מהתחלה, להתקרב אליו כך שיראה את הפה והשפתיים שלנו כשאנחנו מדברים אליו, את הבעות הפנים שלנו, ליצור קשר עין ולעודד גם תקשורת לא מילולית שמתחילה בחיוכים וממשיכה בהשמעת קולות וצלילים כחלק מתקשורת שהולכת ומתפתחת.
שכיבה על הבטן – רב ההורים מכירים בחשיבות השכיבה על הבטן והרמת הראש, אבל לעיתים, מתוך חשש, מתחילים להשכיב רק בסביבות גיל שלושה או ארבעה חודשים. השכבה על הבטן כבר מהימים הראשונים חשובה להכרת המנח, למציאת נוחות ולהתמודדות עם כוח הכובד גם אם מדובר רק בהסטת הראש מצד לצד.
מוצץ – התינוק הקטן שלנו זקוק לעזרה חיצונית על מנת להרגע ולווסת את עצמו. מוצץ זו דרך נהדרת לסייע לו. פעולת המציצה היא רפלקסיבית ומפרישה הורמונים מרגיעים. לעיתים יש חשש שדווקא המוצץ יפתח הרגל של תלות חיצונית להרגעה, אבל היום כבר יודעים שדווקא ויסות חיצוני בשלבים הראשונים יסייע בהמשך בפיתוח יכולות של ויסות עצמי.
