שנת החיים הראשונה הינה חלון הזדמנויות ביכולת הלמידה וההתפתחות של התינוק, ולכן זוהי תקופה מאוד קריטית. למרות שהיום כבר יודעים שניתן ללמוד, לשנות ולתקן דפוסי התפתחות בכל גיל, עדיין ישנה חשיבות רבה להתפתחות בשנה הראשונה כאשר דפוסי ההתפתחות וההרגלים עדיין לא התקבעו.

​

מרגע הלידה מתחיל התינוק מסע התפתחות מרתק לעבר היותו תינוק מתנועע, זקוף, הולך על שתיים ועצמאי. כל תנועה קטנה שמבצע התינוק או שאנו מבצעים עבורו, כל תנוחה, כל גירוי וכל תחושה חדשה, מעניקים לו אינפורמציה חדשה על הגוף שלו.

בשבועות הראשונים לחייו התינוק מבצע תנועות קטנות המסייעות לו להכיר טוב יותר את הגוף שלו ואת גבולות הגוף. בשלב הבא יהיה על התינוק להתחיל ולנתק בהדרגה את הגוף שלו מהמשטח עד לכדי הזדקפות מלאה, כאשר האיבר הראשון שמתנתק הוא כמובן הראש בשכיבה על הבטן. זוהי הפעם הראשונה למעשה שהתינוק מתחיל להתנתק מהמשטח ולהתמודד עם כוח הכובד ועם שיווי משקל.

​

הרמת הראש והחזקתו במצב זקוף משפיעה על המערכות השונות בגוף, מאחר והראש משמש כמרכז החושים, השליטה והתקשורת של הגוף. המנח הזקוף של הראש מאפשר חשיפה מוגברת ואינטנסיבית יותר לגירויים שונים המפתחים את המערכות השונות , כגון– מערכת הראייה, השמיעה והמערכת הווסטיבולרית, המאפשרות המשך תקין של ההתפתחות. זהו גם שלב שבו מתחילה להתקיים אינטגרציה חושית, כלומר התינוק מסוגל לקלוט מידע מכמה חושים בו זמנית, ולעבד את המידע המתקבל על מנת לקבל תמונה ברורה ומדוייקת יותר.

​

יכולת ההרמה וההחזקה של הראש מתפתחת בהדרגה. תחילה מסוגל התינוק לנתק רק במעט את הראש מהמשטח על מנת להזיז אותו מצד לצד כדי לשנות תנוחה. יכולת זו מתקיימת סביב גיל חודשיים בהנחה שניתן לתינוק זמן שהייה על הבטן במהלך היום. בהמשך יוכל התינוק להרים מעט יותר את הראש, בערך לזווית של 45 מעלות, ולהתחיל לשלוח את המבט קדימה (סביב גיל 3 חודשים). בשלב זה התנועה היא עדיין רק של הראש ושרירי הצוואר.  רק בשלב מתקדם יותר יצליח התינוק להרים את הראש גבוה יותר ואף להשען על האמות ולהחזיק כך לפרקי זמן קצרים מאוד. במצב זה כבר יש שיתוף גם של השרירים הזוקפים ושל חגורת הכתפיים. 

 

עם התחזקות התינוק, הוא יהיה מסוגל לשהות לפרקי זמן ארוכים יותר על הבטן תוך השענות על האמות (3.5 עד 4 חודשים) ובהמשך גם יצליח להשען על כפות ידיים ולהרים את פלג הגוף העליון ולנתק גם אותו מהמשטח (5-6 חודשים).

​

ישנם תינוקות ששוכבים על הבטן ומנתקים את הראש והידיים יחד מהמשטח, כאשר הידיים יכולות להיות מושטות לצדדים או אף אחורה לצידי הגוף, והרגליים גם הן מנותקות מהמשטח. מצב זה נקרא גם תנוחת "אווירון". הורים רבים בדרך כלל נלחצים מהתנוחה הזו אך זהו שלב שתינוקות רבים עוברים אותו, וכל עוד מדובר על פרקי זמן לא ארוכים ובמקביל יש גם יכולת השענות על האמות, זהו שלב שיחלוף מעצמו. אך צריך לשים לב שזה אינו המצב היחיד בו התינוק נמצא כאשר הוא שוכב על הבטן כיוון שזהו מנח מאוד מאמץ היכול להוביל לתסכול וקושי אצל התינוק, ויתכן שמצביע אף על תבנית אקסטנסורית שלא מאפשרת לתינוק להרפות ולשחרר את השרירים האחוריים של הגב.

​

על מנת להתחיל לפתח את יכולת הרמת הראש, ישנה כמובן חשיבות רבה להשכיב את התינוק על הבטן מוקדם ככל האפשר, אך כיום, ההנחיות של משרד הבריאות להשכיב את התינוק לישון על הגב בגלל החשש ממוות בעריסה, יוצרות חששות ופחדים רבים אצל ההורים שאינם מרגישים בטוחים להשכיב את התינוק על הבטן גם בזמן ערות, ונמנעים מלעשות זאת בשבועות ואף בחודשים הראשונים לחייו של התינוק. התוצאה של זה היא שתינוקות רבים מגלים קושי רב בשלב מאוחר יותר להרים את הראש בשכיבה על הבטן.

כיוון שהרמת הראש היא הבסיס ואבן הדרך הראשונה בהתפתחות המוטורית של התינוק, ככל שנתחיל מוקדם יותר להשכיב את התינוק על הבטן כך נסייע לו להרים את הראש ואף לעשות זאת בצורה נעימה, קלה, ויעילה.

​

להלן מספר טיפים שיעזרו לכם לעזור לתינוקכם 

​

1. השכיבו את התינוק כמה שיותר על הבטן בזמן ערות כבר מהתחלה. לא צריך לחכות שהוא יגדל, להיפך, ככל שתקדימו להשכיב על הבטן התינוק שלכם יתרגל ויעשה זאת בקלות. בחודשים הראשונים הראש של התינוק גדול יחסית לגופו ולכן אם תמנעו מלהשכיב על הבטן כבר מהתחלה, בהמשך הראש רק יהיה כבד יותר ולכן לתינוק שלא רגיל לתנוחה יהיה קשה יותר להתמודד איתה

2. תוכלו לעודד את התינוק להרים את הראש אם תשכבו מולו ותדברו איתו או תשירו לו, כך שיצטרך להרים את הראש על מנת לראות את הפנים שלכם

3. כאשר התינוק שוכב על הבטן הניחו את הידיים שלכם על האגן שלו כמשקולת. אצל תינוקות, האגן והראש מהווים שניהם מרכזי כובד בגוף, כך שאם אנו מקבעים מרכז כובד אחד קל יותר להרים את השני.

4. הניחו את התינוק על כדור פיזיו בזווית קלה שתאפשר לו מבט על החדר. ניתן גם לתת גירוי נוסף בעזרת צעצוע ולהרים את הראש עוד קצת

5. שכבו על הגב והניחו את התינוק על החזה שלכם, הוא ינסה להרים את הראש על מנת לראות אתכם

6. כעת הרימו את הרגליים ב-90 מעלות והניחו את התינוק על השוקיים שלם (תנוחת אווירון), אחזו את התינוק באגן. התנוחה מאפשרת נקודת מבט חדשה ומעניינת לתינוק שמסתכל עלינו מלמעלה, מעודדת הרמת הראש ומהווה משחק כייפי ונחמד שתינוקות מאוד אוהבים.

7. הקפידו לאפשר לתינוק גם מנוחה טובה! תנוחת עירסול היא התנוחה המומלצת ביותר, היא מאפשרת לכל השרירים לנוח ולהרפות ובכך לשחרר מתחים מיותרים. זוהי מנוחה חשובה ביותר, אל תזלזלו בה. לפעמים הקושי בהרמת הראש נובע ממתח שרירי המצטבר באזור בית החזה,  תנוחת ערסול תעזור לתינוק להרפות ולשחרר.

8. אל תצפו שהתינוק ישכב מיד על הבטן לפרקי זמן ארוכים. התחילו מדקה שתיים כל פעם שהתינוק ער, ולאט לאט העלו את משך הזמן שהתינוק שוהה על בטן.

9. אם התינוק מגלה קושי בשכיבה על הבטן, קולות של מאמץ או מקטר קלות אל תמהרו להרים אותו,  אך יחד עם זאת אל תתנו לו להגיע לבכי של ממש, המטרה היא לאפשר לו להתמודד מבלי להגיע לתחושת תסכול. תינוק שירגיש מתוסכל בשכיבה על הבטן לא ירצה להתמודד שוב עם התנוחה ויתחיל לבכות מיד כשתשכיבו אותו. 

10. במידה ויש לכם אחרי הכל ספקות, דאגות או שאלות לגבי יכולת הרמת הראש של תינוקכם אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. זכרו, זה הבסיס להתפתחות המוטורית והתחושתית.

​

 

​