חיפוש
  • שני אדמון וצר

מחשבות לקראת ה- 1 בספטמבר

פעם שאלה אותי גננת של הבן שלי, בפגישה הראשונה שלנו בגן החדש, אם יש לילד קושי עם מעברים ושינויים, אמרתי לה שלילד אין שום קושי אבל לאמא שלו יש....

לכבוד ה-1 בספטמבר מתחשק לי לכתוב לכן פוסט קצת אישי עלינו האמהות. אנחנו שומעות הרבה על שמחת ההורים לרגל החופש שנגמר ופתיחת שנת לימודים חדשה שתעסיק את ילדינו ותאפשר לנו להתפנות לעיסוקינו. אבל בואו נודה בזה, כשמדובר בקטנטנים, מזה קשה לנו להפרד מהבייבי!

הרי אף גן, מעון או משפחתון לא יטפל בו כמונו, וזה לא משנה אם הבייבי בן 3 חודשים, שנה או שנתיים וחצי, הוא יצטרך עכשיו להתרגל לסדר יום חדש, לדמות חדשה שתטפל בו, לילדים נוספים, אולי גם לבקבוק במקום הנקה. ואנחנו? אנחנו גם נצטרך להתרגל לסדר יום חדש, אינטנסיבי, המשלב עבודה ובית, וזה לא משנה אם זה ילד ראשון או רביעי, זו תקופה של התארגנות מחדש. אחרי חודשים שהיינו מחוברים אחד לשני ללא הפסקה פתאום מנתקים אותנו, והאמת, לרב לנו זה קשה הרבה יותר! ילדים הם מאוד סתגלתנים ברובם. הם לומדים מאוד מהר להסתדר ולהתאים את עצמם. הבעיה אצלנו שיש לנו ציפיות, אנחנו מדמיינות איך היינו רוצות שזה יהיה, ואם זה לא הולך בהתאם לציפיות ולחלומות שלנו, זה המקום שבו צצות הדאגות האין סופיות, הספקות, הבטן המתהפכת והסטרס הכרוני שמתיישב בול בקמט הזה שבין הגבות. הבעיה היא שזה ממש לא בריא לנו. 

אז מה עושים???????????

קודם כל תדעו שזה לא רק אתן. זה קורה אצל כולן (גם אצל האמהות שמנסות לשחק אותה "קוליות") זה לא יפתור את הבעיה אבל צרת רבים תמיד מעודדת באיזשהו אופן, אנחנו לא לבד בעניין!

בואו ננסה להזכיר לעצמנו שהילדים מסתגלים הרבה יותר טוב מאיתנו והם מתגברים על הקושי מאוד מהר, זה רק אנחנו שנשארות עם המועקה והעיניים הנפוחות מדמעות כל היום.

דניאל שטרן בספרו "יומנו של תינוק" תיאר את תהליך רכישת העצמאות של התינוק בצורה מקסימה. האופן שבו תינוק מתחיל להסתובב בחופשיות במרחב אך עדיין מידי פעם שולח מבט לאימו לוודא שהיא שם, בקשר עין, מסתכלת עליו, זה מחזיר לו את הביטחון להמשיך הלאה. אנחנו צריכות למצוא דרך להעניק לילד שלנו את הביטחון גם כשאנחנו לא בקשר עין. כל ילד עם מה שעוזר לו – מוצץ, חפץ מהבית, שמיכי, דרך מסויימת להרגע כשקשה (ונשתף בזה כמובן את המטפלות) סיפור, שיר ועוד. כל אלה יחזירו לו את הביטחון להמשיך לגלות בעצמו את העולם.

נסמוך על הכלים שאנחנו מעניקים לו בבית, ועל האהבה האין סופית שנרעיף עליו בזמן שלנו ביחד.

מילים מחזקות – חשוב שנקפיד ונאמר לילד שלנו, בכל גיל, כמה אנחנו אוהבות, מאמינות בו, סומכות עליו, יודעות שיש בו את הכוחות, שהוא חזק ומסוגל.

ננסה ככל יכולתינו לבחור עבורו את המסגרת הכי טובה ומתאימה. חשוב שהיא תתאים גם לנו, כי כשאנחנו רגועות ובטוחות הילד מרגיש את זה. צריך לשאול את כל השאלות, בלי להתבייש, אין שאלות טיפשיות, כל מה שחשוב לנו נוודא ונבדוק.

נזכור שאנחנו עושות משהו טוב גם בשבילו וגם בשבילנו. חשוב שהילד ידע שיש דמויות נוספות שיכולות לטפל בו, חשוב שהוא יפגוש ילדים נוספים וילמד להסתדר ולהתמודד איתם, וחשוב עבורנו הזמן הזה המאפשר גם לנו להגשים את עצמנו (מקווה שאתן מנצלות את הזמן הזה ומגשימות את עצמכן)

ובסופו של דבר, אם כל זה לא עוזר, נזכור תמיד שעוד כמה שנים הבייבי יגיע לגיל ההתבגרות וכנראה שאז רק נחכה כבר שיגיע ה-1 בספטמבר ;-) 

בינתיים, הולכת לשנן ולהזכיר לעצמי את שכתבתי, וכמובן גם לשלוח הודעה לגננת, רק לבדוק איך הולך...

שתהיה שנת לימודים מוצלחת, משמחת, פורייה, מפתחת, מעצימה ומגשימה לכולנו!!! 


0 צפיות

באפשרותכם ליצור עמי קשר בטלפון 052-6599925 או בדוא״ל: shanivet@gmail.com או השאירו פרטיכם ואצור קשר בהקדם: 

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle

כל הזכויות שמורות לשני אדמון 2018 Ⓒ - אין להעתיק / לשכפל / להפיץ תוכן מאתר זה ללא רשות מפורשת בכתב. כל התוכן באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ומוגש As Is. יישומו הנכון של התוכן באחריות הקוראים בלבד והאתר/בעליו לא יישאו באחריות בגין כל נזק שהוא שייגרם כתוצאה משימוש בתוכן הכתוב. מדיניות פרטיות